מהו סרטן השד? ממה הוא נגרם? איך מגלים בזמן? איך מפחיתים את הסיכון לחלות? זה תורשתי? ומה זה קשור אלי? | מדריך

מה זה?

סרטן שד הוא גידול ממאיר שהתפתח מתוך תאי שד. המחלה מופיעה ברוב המקרים אצל נשים, אך מוכרת ונדירה גם אצל גברים.

הסבר כללי: הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. רובם מתחדשים על ידי תהליך הנקרא “חלוקת תאים”. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. סרטן נוצר כאשר מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה – אחד התאים ברקמה אינו מפסיק להתחלק: הוא מתחלק שוב ושוב ללא בקרה ויוצר הרבה מאוד תאים סרטניים באזור אחד. באותו האזור נוצר גוש שבהמשך עלול לגרום להרס של רקמות בריאות סמוכות וכן לשלוח גרורות לרקמות מרוחקות. באופן הזה מתפשט סרטן השד לבלוטות הלימפה בבתי השחי וכן הוא עלול לשלוח גרורות לאיברים אחרים כמו ריאות ועצמות.

מבנה השדיים: השד בנוי מרקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב, המורכבות מכ-20 אונות (lobules), המתנקזות בצינוריות החלב אל הפטמה. רקמות שומן וחיבור מקיפות את האונות ומערכת הצינורות.

השרירים הנמצאים מעל הצלעות, שאליהם מתחבר השד, נקראים ‘דופן החזה’. רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי מקבץ של בלוטות לימפה. מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה, שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות. בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית, והן ממוקמות בכל חלקי הגוף. תפקידן לנקז ולסנן פסולת לפני כניסת הנוזל הלימפטי אל זרם הדם. בדרך כלל, השדיים אינם זהים בגודלם.

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אישה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור החודשי, היריון, הנקה, גלולות למניעת היריון, גיל המעבר, טיפול הורמונלי חלופי ועוד.

 

ממה נגרם סרטן השד?

גידול בשד נגרם משיבוש בתהליכי החלוקה של התאים ברקמת השד. הגורם לשיבוש הזה אינו ידוע, אולם ידועים כמה גורמי סיכון שמעלים את הסיכון להתפתחות סרטן השד. אלה הם גורמי הסיכון הידועים:

מגדר

סרטן השד נפוץ הרבה יותר בקרב נשים מאשר בגברים. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי בישראל, מדי שנה מאובחנים כ-50 גברים החולים בסרטן השד, בהשוואה לכ-5,000 נשים.

גיל

הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל. מנתוני רישום הסרטן הלאומי בישראל, עולה כי סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים בגיל 50 ומעלה, וכ-80% מהחולות מאובחנות בגילים אלה. כ-15% מהחולות מאובחנות בגיל 49-40, וכ-6% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 40.

היסטוריה משפחתית

נשים שבמשפחתן אובחנו קרובות או קרובים עם סרטן שד או שחלה, במיוחד אם מדובר בקרבה ראשונה (אם או אחות), או נשים שאובחנו כבעלות מוטציה גנטית המעלה את הסיכון לחלות, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד (פירוט בפרק הבא). נשאיות זכאיות לסריקה באמצעות MRI, וחשוב שנשים עם סיפור משפחתי יתייעצו לגבי סוג בדיקת האבחון ועיתוי תחילת המעקב. בדרך כלל מומלץ להתחיל במעקב בגיל הצעיר ב-10 שנים מהגיל בו חלתה קרובת המשפחה מדרגה ראשונה.

היסטוריה רפואית

מי שחלתה בעבר בסרטן שד, כולל בגידולים מסוג DCIS או אובחנה עם מחלת שד שאינה סרטן, כגון LCIS  (Lobular Carcinoma In Situ) ו-ADH  (Atypical Ductal Hyperplasia), נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.

צפיפות השד

המונח ‘שד צפוף’ מתייחס למצב בו רוב רקמת השד עשויה בעיקר מרקמת חיבור, ומעט מאוד רקמת שומן. מצב זה אופייני במיוחד בנשים צעירות. אישה בעלת מבנה שד צפוף נמצאת בסיכון גבוה מעט יותר מאישה שמבנה השד שלה אינו צפוף.

טיפולים בקרינה (רדיותרפיה) לאזור החזה בגיל צעיר כילדה או כנערה

מי שעברה טיפולים בקרינה לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג’קין), בעיקר בגיל בו מתפתח השד, נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.

 גורמים הורמונליים המעלים את הסיכון לסרטן השד

  • נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) לטיפול בתופעות גיל המעבר, במיוחד טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון. לנשים אלו מומלץ להקפיד על מעקב רפואי צמוד, ולקחת את הטיפול לפרק זמן קצר ככל הניתן.
  • נשים שלא ילדו מעולם או שילדו לאחר גיל 35.
  • נשים שלא הניקו כלל או שהניקו פחות משנה.
  • נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) או נכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).

אורח חיים

ממחקרים מדעיים מסתמן קשר ברור בין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד לבין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון.

 

* חשוב לציין, כי אם לאישה יש גורם סיכון אחד או יותר, אין הדבר אומר כי היא תחלה בסרטן, כפי שהיעדר גורמי סיכון אינו מבטיח שלא תחלה בסרטן.

זה גנטי?

מרבית מקרי סרטן השד (90-85%) אינם קשורים לסיפור משפחתי קודם ו/או לגורמים גנטיים תורשתיים מוכרים. בחולות מתחת לגיל 50, שיעור גבוה יותר של הגידולים קשור לשינוי גנטי תורשתי. במשפחות בהן נשים נוספות חלו בסרטן שד או בסרטן שחלה, עולה הסבירות כי סרטן השד קשור לשינוי גנטי תורשתי, גם אם לא זוהתה בוודאות מוטציה מוכרת בגנים הידועים.

במחקרים מדעיים שנערכו זוהו מספר גנים ששינויים תורשתיים בהם (מוטציות) קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן השד וסרטן השחלה. שני הגנים העיקריים, ששינויים בהם מסבירים כ-80-50% מהמקרים התורשתיים, הם הגנים BRCA1  ו-BRCA2. מוטציות בגנים אלו שכיחות בעיקר בקרב נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי (גלות בבל).

 

מוטציה בגנים אלה מעלה במידה ניכרת גם את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. כיום ישנם אמצעים שהוכחו כמפחיתים משמעותית סיכון זה.

 

לזיהוי של שינוי גנטי באישה חולה עלולות להיות השלכות לגבי קרובות משפחתה, שייתכן שירשו את אותו שינוי גנטי. לכן חשוב שהן תקבלנה ייעוץ גנטי כדי לבדוק אם הן נמצאות בסיכון מוגבר.

 

את השינויים (מוטציות) בגנים ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם או רוק. בדיקות אלה אמנם מנבאות סיכון גבוה, אולם לא ניתן לחזות את גיל הופעת המחלה או את סוג המחלה (סרטן שד או שחלה).

 

ישנם כיום אמצעים יעילים למדי למניעת סרטן השד והשחלה בנשים נשאיות, אולם הם בעיקרם כירורגיים – כריתת שחלות מניעתית וכריתת שד מניעתית.

לאישה שנמצאה נשאית וסיימה ללדת את מספר הילדים שתכננה, מומלץ לכרות את השחלות והחצוצרות ובכך להפחית את הסיכון לסרטן שחלה וגם לסרטן שד. לעומת זאת, כריתת שדיים לנשים שאינן נשאיות, לא הוכיחה ירידה בתמותה.

 

מחקרים הצביעו גם על יעילות טיפול תרופתי להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים בסיכון גבוה: טמוקסיפן ציטרט – Tamoxifen citrate (טמוקסיפן® -®Tamoxifen)* לנשים לפני גיל המעבר ולאחריו (הטיפול אינו יעיל לנשים נשאיות של המוטציות בגנים BRCA), ומעכבי ארומטז לנשים לאחר גיל המעבר. כיום כבר קיים מעקב של כ-20 שנה המוכיח יעילות זו.

 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים (מידע נוסף על תרופה זו ניתן למצוא באתר משרד הבריאות)

 

כמו כן, קיימים אמצעי מעקב יעילים המסייעים באיתור ואבחון מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון גבוה. לפני ששוקלים ביצוע בדיקות אבחון גנטי, חשוב לקבל ייעוץ מקיף המסביר את היתרונות והחסרונות של הבדיקה והשלכותיה על מהלך המעקב והטיפול. קיימות מרפאות לייעוץ גנטי בבתי חולים שונים בארץ וכן בקופות החולים. חשוב לקבל הסבר לשאלה: האם לתוצאות הבדיקה תהיינה השלכות מעשיות על המשך המעקב והטיפול, גם לאישה וגם לקרובות משפחתה? יש לקרוא בעיון רב את טופס ההסכמה לביצוע הבדיקה, לפני החתימה עליו.

 

ממחקר מקיף שנערך בארץ עולה כי כ-50% מהנשים שחלו בסרטן שד ונמצאו נשאיות של המוטציות בגנים BRCA, היו הראשונות שחלו במשפחתן, כלומר לא היה להן סיפור משפחתי לפני שחלו. לפיכך, כיום יש הסכמה בקרב כלל המומחים כי הבדיקה הגנטית לאיתור המוטציות בגנים BRCA צריכה להיות נגישה לאוכלוסייה רחבה יותר של נשים, בעיקר נשים ממוצא אשכנזי ועיראקי.

 

 

* חשוב לזכור: כ-80% מהנשים שחלו בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון. לכן, כל אישה צריכה להיות מודעת לגופה ולהיבדק על פי ההמלצות. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוה צריכות להקפיד על הבדיקות התקופתיות בתדירות המומלצת להן.

 

איך אפשר להפחית את הסיכון לחלות?

מחקרים מדעיים רבים הוכיחו קשר הדוק בין אורח חיים פעיל, המשלב תזונה מאוזנת ומשקל גוף תקין, וכן הימנעות מעישון והגבלת צריכת אלכוהול, לבין הפחתת הסיכון לחלות במחלות שונות, בהן מחלות לב, כלי דם וסוכרת.

 

בשנים האחרונות אף הוכח באופן חד-משמעי הקשר בין גורמים אלה לבין מחלות הסרטן.  השפעתו של אורח חיים בריא באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, המעי הגס, הערמונית וכן סרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.

  • הקפידי לשלב פעילות גופנית בשגרת היומיום שלך. מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רוב ימות השבוע. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית של כ-150 דקות בשבוע, מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן, במיוחד כאשר מדובר בסוגי הסרטן השכיחים.
  • הימנעי מצריכה עודפת של קלוריות ושמרי על משקל גוף תקין. לנשים מומלץ לשמור על מדד מסת גוף (BMI) בין 18.5 ל-24.9, ועל היקף מותניים של עד 80 ס”מ.
  • הרבי באכילת ירקות ופירות טריים בשלל צבעים.
  • הרבי באכילת מזונות עשירים בסיבים, כגון דגנים מלאים, קטניות ואגוזים שאינם מומלחים.
  • הימנעי מאכילת מזונות עתירי קלוריות(עשירים בסוכר ובשומן).
  • המעיטי באכילת בשר אדום ומזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר.
  • הגבילי את צריכת האלכוהול לעד מנה אחת ביום. לנשים בסיכון גבוה מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול.
  • שתי מים והגבילי צריכת משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים.
  • הימנעי מעישון. העישון מזיק לבריאות המעשנים ולבריאותם של המעשנים הפסיביים – החשופים לעשן של הסובבים אותם.

 

איך מגלים בזמן?

נכון להיום, גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד. כ-90% מהחולות עשויות להחלים, אם המחלה מתגלה בשלב מוקדם. זכרי: ככל שהגילוי מוקדם יותר – סיכויי הריפוי טובים יותר! יש לזכור שלמעלה מ-80% מהגושים בשדיים אינם ממאירים. אל תתני לפחדים ולחששות מסרטן השד לגרום לך להימנע מבדיקות. הבדיקות נועדו לשמור על בריאותך. הן יכולות להציל את חייך!

 

כדי להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים חשוב להקפיד על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות:

הכרת השדיים

הכרת השד היא חלק מחשיבות המודעות לגוף כולו, וכוללת קבלת אחריות על בריאותך. זהו תהליך חשוב שבו תלמדי להכיר את שדייך, את צורתם, את תחושתם ואת מגעם. הכרת השד נעשית על ידי התבוננות ומישוש, והיא מאפשרת לך להבחין בשינוי, לפנות לרופא/ה בהקדם ולהתעקש לברר את טיבו.

 

בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד’), אם גילית ממצא כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.

 

בדיקת שד עצמית

את יכולה להכיר את שדייך בכל דרך שתתאים ותהיה נוחה לך. חשוב שתרגישי מה מתאים לך באופן אישי, וכאשר חל שינוי, תפני בהקדם לרופא/ה כדי לברר את טיבו של השינוי. יש לציין, כי טכניקת הבדיקה העצמית כשלעצמה, לא הוכחה כשיטת סריקה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

 

התחושה בשדיים במצבים רגילים בתקופת הפוריות

תחושתם הרגילה של השדיים במהלך החודש משתנה. הרקמות המייצרות חלב מתחילות להיות פעילות בימים שלפני התחלת המחזור החודשי. ישנן נשים שבתקופה זו השדיים שלהן רגישים וגושיים, במיוחד קרוב לאזור בית השחי.

 

התחושה בשדיים בתקופת גיל המעבר, עם הפסקת המחזור החודשי (המנופאוזה)

הפעילות ברקמות המייצרות חלב נפסקת. השדיים הופכים רכים, פחות מוצקים וגושיים.

 

הסימנים לגידול בשד

ב-90% מהמקרים הסימן הראשון לגידול סרטני בשד הוא נוכחותו של גוש בשד, אולם ישנם גם סימנים נוספים שחשוב לשים לב אליהם. אישה המכירה את שדיה יכולה באופן שגרתי לעקוב אחר שינויים במבנה שלהם ולגלות גושים או תופעות אחרות, שלא הורגשו או נראו קודם לכן. כ-70% מהגידולים מופיעים בחלק החיצוני העליון של השד, הכולל גם את אזור בית השחי.

 

למה יש לשים לב?

בשד:

  • גוש.
  • שינוי בצורה או בגודל השד.
  • שקע או בליטה בעור.
  • גירוד עקשני שאינו חולף.
  • אי-נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה).

·       הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה או לזיהום.

·       הופעה של ורידים בולטים או מורחבים.

בפטמה:

  • פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
  • גוש.

·       פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת.

·       הפרשה מהפטמה (שאינה קשורה להנקה).

בבית השחי:

  • גוש.
  • נפיחות בבית השחי.

חשוב לזכור! רוב השינויים המתגלים בשד אינם מצביעים על הימצאות גידול סרטני, אך בכל מקרה של תופעה בלתי שגרתית, יש לפנות לרופא/ה כדי לבדוק אותה ולברר את טיבה.

 

בדיקת רופא ידנית

בדיקת שד מבוצעת על ידי רופא/ה המתמחה בבדיקת שד, הבודק/ת את השדיים ואת בלוטות (קשריות) הלימפה בבית השחי ובצוואר. הבדיקה נעשית במצב ישיבה ושכיבה של הנבדקת. יש לציין, כי בדיקת שדיים ידנית לא הוכחה כאמצעי יעיל לאבחון המפחית את התמותה מסרטן שד – בדיקה זו מהווה חלק מהבדיקה הגופנית השגרתית השנתית.

בדיקת ממוגרפיה

בדיקה לאבחון מוקדם באמצעות מכשיר ממוגרפיה, היא בדיקת רנטגן מהירה של השדיים. בדיקת סריקה בממוגרפיה מיועדת לנשים ללא תסמינים כלשהם, ומטרתה לגלות גידול סרטני בשד בשלביו המוקדמים, כאשר מתפתחים שינויים ממאירים התחלתיים בשד, כגון גושים קטנים או הסתיידויות, שאינם ניתנים למישוש. זהו תהליך פשוט הנמשך מספר דקות. לעתים קרובות ניתן באמצעות הבדיקה לזהות גידול או הסתיידויות, עוד לפני שאפשר להרגישו באמצעות בדיקה ידנית.

 

בדיקת הממוגרפיה נמשכת מספר דקות בלבד. בבדיקה לוחצים את השד בין שני משטחים. לעתים הלחץ גורם לאי-נעימות או לכאב למשך כמה שניות. ביום הבדיקה רצוי לא להשתמש בדיאודורנט, באבקת טלק או בתכשירים אחרים באזור השדיים ובית השחי.

 

זכרי, רוב השינויים המתגלים בשד אינם ממאירים, אך גם אם מתגלה בבדיקה ממצא ממאיר, הגילוי המוקדם מאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר!

 

אל תהססי, בצעי את הבדיקה בהתאם להמלצות – בדיקת הממוגרפיה הוכחה כאמצעי היעיל היחיד הקיים כיום לסריקה שבכוחה להפחית את שיעורי התמותה מהמחלה. הרופא/ה עשוי/ה להפנות את האישה לבדיקה נוספת, לפי שיקול דעתו/ה, בתדירות הנדרשת.

 

חשוב לדעת!

בכל גיל, אם בבדיקה ידנית מאובחן גוש, והאישה נשלחת לבדיקת ממוגרפיה, גם אם בבדיקת הממוגרפיה התקבלה תשובה שהכל תקין, יש לברר ביסודיות את טיבו של הגוש, באמצעות בדיקות נוספות.

 

רגישות בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד אינה זהה אצל כל הנשים. רגישות הבדיקה נעה בין 69% ל-90%. בנשים עם מבנה שד צפוף (השכיח יותר בנשים צעירות), רגישות בדיקת הממוגרפיה נמוכה, משום שהצפיפות הגבוהה של רקמת השד עלולה להסתיר גידול.

 

בנוסף, בדיקת הממוגרפיה מוגבלת לעתים בנשים לאחר ניתוח או הקרנות. עם זאת, יש לציין כי בדיקת הממוגרפיה הינה היחידה שהוכחה ואושרה כיעילה ביותר לסריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד.

 

על פי הגישה הנהוגה כיום, הגילוי מוקדם של סרטן השד והמעקב אחר נשים שחלו בסרטן השד, צריכים להיות מותאמים לסיכון האישה לחלות במחלה ולמבנה השד שלה, כפי שנצפה בבדיקת הממוגרפיה ובאמצעי הדמיה אחרים, כגון בדיקת אולטרה-סאונד וכדי. בחלק מהנשים השימוש הבלעדי בבדיקת ממוגרפיה כבדיקה יחידה אינו מספיק, וישנה חשיבות לעבודת צוות רב-מקצועי של רופאים ואנשי צוות המטפלים במחלות שד: כירורג/ית, רדיולוג/ית, אונקולוג/ית, כירורג/ית פלסטי/ת וכד’.

* ממוגרפיה דיגיטלית: בטכנולוגיה חדישה זו התמונה מושגת על ידי מערכת אלקטרונית ונשמרת במחשב במקום על סרט צילום. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד ממוחשב של התמונה לאחר ביצוע הצילום. יתרונות: 1. ניתן להגדיל ממצאים שונים, כגון הסתיידויות קטנות, ללא צורך להזמין את האישה לבצע צילום הגדלה נוסף (יכולת ההגדלה קיימת גם בממוגרפיה שאינה דיגיטלית). 2. הצילומים נשמרים במחשב ולא קיימת סכנה כי יאבדו. 3. שיפור ניגודיות התמונה מדגיש את הממצאים בתמונת הממוגרפיה, ובכך משפר לעתים את דיוק הבדיקה.

** ממוגרפיה תלת-ממד – טומוסינטזיס (Tomosynthesis): טומוסינתיזיס היא שיטה חדשה של ממוגרפיה דיגיטלית, שבה מצלמים את השד מכמה זוויות בלי שהרקמות יסתירו זו את זו. בשיטה זאת נוצרים חתכים טומוגרפיים בדומה לבדיקת CT או MRI. שיטה זו הוכחה כמפחיתה הן את שיעור הנשים הנקראות לבדיקה חוזרת, והן את שיעור התוצאה השלילית השגויה. הסריקה הזו יכולה גם לתת מענה מדויק יותר לנשים בעלות מרקם שד צפוף, המהווה מגבלה בממוגרפיה רגילה.

 

הרופא עשוי להיעזר באמצעי האבחון הבאים, בנוסף לאלו שהוזכרו לעיל:

אולטרה-סאונד (Ultrasound – US)

בבדיקת האולטרה-סאונד – בדיקה על-קולית של השד – משתמשים בגלי קול כדי להדגים על צג את רקמות השד. לאחר שמורחים את האזור בגיל מיוחד, מועבר מתמר קטן המייצר גלי קול מעל האזור הנבדק. מחשב מיוחד ממיר את התהודה ומאפשר יצירה של תמונת המבנה הפנימי של האיבר. באמצעות הבדיקה אפשר להבחין בין גידול מוצק לבין כיס המכיל נוזל (ציסטה). אפשר להשתמש בבדיקה זאת גם לביצוע ביופסיה מכוונת בשד, על ידי שאיבת הנוזל או התאים מהגוש שאובחן, במחט עדינה.

 

תוספת בדיקת האולטרה-סאונד כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, עשויה לשפר את יכולת הגילוי המוקדם של סרטן השד, במיוחד כשמדובר בממצא של גוש באישה צעירה שמרקם השד שלה צפוף. בכל מקרה, לאחר ביצוע בדיקת הממוגרפיה, הרדיולוג/ית והרופא/ה המטפל/ת יחליטו על הצורך בבדיקות אבחון משלימות, כגון US ,MRI ו/או ביופסיה.

 

שימוש באולטרה-סאונד ייעשה במקרים הבאים:

  • לבירור אם ממצאים שנראו בבדיקת ממוגרפיה הם ציסטה או גוש מוצק.
  • לבירור ביחס לגוש שניתן למישוש, כאשר בדיקת הממוגרפיה תקינה.
  • לנשים צעירות, מגיל 30, נשים בהיריון ונשים מניקות, שאובחן אצלן גוש בשד (בחלק מהנשים תושלם הבדיקה באמצעות צילום ממוגרפיה, על פי המלצות הרופאים).
  • כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה בנשים הנמצאות בסיכון ושמבנה השד שלהן צפוף.
  • לסיוע בתהליך לקיחת ביופסיות מגושים בשד.

לסיכום, בדיקת אולטרה-סאונד של השד אינה משמשת כבדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אלא כבדיקה משלימה.

 

בדיקת תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging – MRI)

ההדמיה נעשית באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. הנבדקת שוכבת על הבטן כשהשד נמצא במתקן מיוחד התומך בו. לצורך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד לווריד (גדוליניום), המשמש להדגמתם של כלי הדם. ההנחה היא שבגידול סרטני מצויים יותר כלי דם, ולכן הם ‘ייצבעו’ יותר בהשוואה לרקמת שד בריאה, וכך יהיה ניתן לזהות אותם.

 

בדיקת MRI מצטיינת ברגישות הגבוהה ביותר לגילוי סרטן שד פולשני, אולם דיוק הבדיקה משתנה, וייתכנו מקרים בהם ייראו אזורים צבועים בשד שאינם גידול, כלומר לעתים ישנה רגישות יתר. במקרים אלו יהיה צורך לבצע ביופסיות בהנחיית MRI, על מנת לשלול את קיומו של גידול סרטני בשד.

 

בדיקת MRI תתבצע במקרים הבאים:

  • לפני ניתוח – בחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד תבוצע בדיקת MRI על מנת לברר אם מדובר במחלה רב-מוקדית באותו שד. בירור זה ישפיע על ההחלטה אם לבצע ניתוח משמר שד (Lumpectomy) או ניתוח כריתה שלמה של השד (Mastectomy). כמו כן, הבדיקה תסייע באיתור מוקדי מחלה בשד השני, אם ישנם.
  • בדיקת סריקה – בנשים הנושאות את הגנים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן שד (BRCA1 ,BRCA2 P53, PTEN), ובנשים לאחר ״עוץ גנטי, שהוגדרו כבעלות סיכון של מעל 20% להיות נשאיות מוטציה ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות (אשכנזיות). בדיקת MRI מומלצת לנשים אלו לרוב מכיוון שנשאיות רבות מאובחנות בגיל צעיר יחסית, שבו רגישות הממוגרפיה נמוכה, בין השאר עקב צפיפות השד.
  • מעקב – לנשאיות שחלו בסרטן השד, לצורך מעקב אחר השד השני. (עבור קבוצות נשים אלו בדיקת MRI ניתנת במסגרת סל הבריאות.)

 

 

מה זה קשור אלייך?

 

סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים, בארץ ובעולם. מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,000 נשים חולות בסרטן השד. העלייה בשיעורי ההיארעות של המחלה בשלב ממוקד והירידה בשיעורי התמותה, מצביעים על עלייה בשיעורי האבחון בשלבים ראשוניים, על שיפור באמצעי הטיפול ועל סיכויי ריפוי גבוהים יותר.

עיקר התחלואה בסרטן חודרני של השד נצפית בנשים מעל גיל 50 ביהודיות ובערביות, ולמרות התחושה הקיימת, אין עלייה בתחלואה בקרב נשים צעירות. כ- 80%, כאמור, מאובחנות מעל גיל 50. נכון לשנת 2012, השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל (100.4 למאה אלף) והשיעור הנמוך ביותר נצפה בילידות אפריקה (65.3 למאה אלף).

קיימת מגמה של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מהמחלה, העומד כיום על למעלה מ-85%, והחשוב מכל, חלה ירידה של כ-25% בתמותה מסרטן השד בקרב נשים בישראל.

 

חשוב לזכור, כי ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד, כמו בסוגי סרטן נוספים, באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, הכולל הימנעות מעישון, צמצום צריכת האלכוהול, שמירה על משקל גוף תקין, הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת וביצוע פעילות גופנית סדירה.

 

נכון להיום, אבחון מוקדם הוא המפתח לריפוי של סרטן השד. הקפידי על ביצוע מעקב שגרתי בהתאם להמלצות, אמצי אורח חיים בריא, למדי להכיר את גופך ואת מצבו הרגיל, כך שאם יתגלה שינוי תוכלי לגשת לרופא/ה בזמן לצורך בירור. ההמלצות לאבחון מוקדם נועדו לשמור על בריאותך, למענך ולמען אוהבייך, וההקפדה על ביצוען נתונה בידייך!

 

שיעור ההיענות של נשים לביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד נמצא בעליה לאורך השנים ועמד בשנת 2015 על 71%, זאת לעומת 51% בשנת 2002.

אל תתני לפחדים ולחששות מסרטן השד לגרום לך להימנע מבדיקות. הבדיקות נועדו לשמור על בריאותך. הן יכולות להציל את חייך!